פרק שלישי הפרדה ואי־שוויון

בשנים הראשונות לקיומו לא היתה למנגנון החינוך המדינתי מדיניות ברורה , מוכנה מראש , לגבי הקבוצות החדשות שבאו תחת שליטתו . העלייה ההמונית של יהודים מארצות האיסלאם , היתה , כאמור , תוצר ישיר של המלחמה ב , 1948 וככלל אפשר לומר עליה כי היתה פתאומית למדי , וכי מוסדות העלייה של התנועה הציונית לא היו ערוכים לקראתה ( שוראקי , ; 1968 הלל , , 1985 בראגינסקי , . ( 1978 המצב היה דומה ביחס לערבים -.ההנהגה הציונית לא פיתחה מעולם גישה ברורה באשר לטיב היחסים שיונהגו בין יהודים וערבים אם וכאשר תקום מדינה יהודית . המצב שנוצר ב , 1949 עם תום הקרבות , כאשר הרוב לשעבר הפך למיעוט , ה * ה גם הוא , במידה רבה , בלתי צפוי ( קיימן , ; 41-. 1984 לוסטיק , 1985 : פרק . ( 2 ראשי מערכת החינוך המדינתית החדשה , שלא הכינו עצמם לשינוי , וגם לא נתבקשו לכך על ידי ההנהגה הפוליטית , הניחו , כדרכם של ביורוקראטים , כי במצב שכזה המדיניות הטובה ביותר היא זו שהיתה בקיים . על כן לא מצאו לנכון לסטות ממדיניות החינוך היישובית ; הם הניחו כי מדיניות זו , על תכניה , מטרותיה ומסגרותיה , צריכה להיות מדיניות החינוך של המדינה , יפה לכל וחוב...  אל הספר