ילקוט זה תכליתו להביא לפגי הקורא מבחר של השירה העברית בתקופת המעבר שבץ שלהי ההשכלה לדורו של ביאליק , ( 1900-1870 ) היא התקופה המכונה 'חיבת ציון . ' להמחשת הרציפות הספרותית שבין ספרות ההשכלה לספרות התחייה פותח מבחר זה כמשוררים כגון גוטלובר , י . ל . גורדון וסמואלי , ששירתם שייכת לשתי התקופות , ומסיים בביאליק וטשרניחובסקי ששורשיהם בתקופה זו ונופם מתפשט הרחק מעבר לה . קביעת התקופות בספרות אינה כפופה , כידוע , לדיוק כרונולוגי . לפיכך הובאו כאן שירים שנכתבו באחרית ימי ההשכלה , בשנות השבעים , שהרי הביטוי הספרותי לכיסופים ורחשי-לב קדם להתארגנותה של 'חיבת-ציוך כתנועה . מן הצד האחר , האווירה המייחדת שירה זו מאריכה ימים ביצירתם של משוררים אחדים גם אחרי שנות הראשית של המאה העשרים , כשהתנועה הציונית מתחילה מתגבשת בכלים ארגוניים ומגיעה לגילויים של הגשמה ( של"ג , פינס , י . ל . ברוך , אסף הלוי . ( אנתולוגיה זו , אף על פי שהיא נקראת על שם חיבת ציון ( ושמה של תקופה ספרותית , הלקוח מן הספירה ההיסטורית והרעיונית , כמובן אינו חופף תמיד את תוכנה של הספרות ואת צביונה האמנותי , ( כוונתה לשקף את כל קשת הנושא...
אל הספר