שחקנית תיאטרון . אם ליובב , נער עם אוטיזם ( בן , ( 18 ולעלמה ( בת . ( 15 יש ילדים שאלוהים נגע בהם באצבע מהססת , שקופה . יש ילדים שאלוהים נגע בהם באצבע בוטחת , אמיצה . ויש ילדים שאלוהים מחזיק אותם חזק בכף היד ממאן להיפרד . הם נולדים אל העולם הזה אבל משהו מהם נשאר איתו . הם קודם שלו . רק אחר כך שלנו . ואנחנו מצווים להתבונן בהם להתבונן עמוק . וללמוד משהו על הנגיעה האלוהית הזאת באהבה . כשיובב היה בן שנה וחצי , שמתי לב שמשהו אצלו לא בסדר . אבל לא הבנתי מה . הוא היה תינוק שמח ותקשורתי , ובגיל שנה וכמה חודשים החלו להיעלם המילים שהוא ידע לומר . פתאום הוא נעשה עצוב ומכונס בעצמו . אנשים סביבנו ניסו להרגיע שלכל ילד יש את קצב ההתפתחות שלו , ובכל זאת החלטנו לבדוק . התחלנו סדרה ארוכה של בדיקות ואבחונים כדי לגלות מדוע אינו ככל הילדים . בגיל שנתיים וארבעה חודשים קיבלנו את האבחון . הגענו לרופא והתיישבנו בחדרו בחיל ורעדה , מקווים לקבל ממנו ניצוץ של תקווה . ואז , בלי שום הכנה מוקדמת , הוא אמר : "אתם יודעים שלאוטיסטים יש כמה אפשרויות למסגרות חינוכיות מתאימות " ... כך , באופן אגבי , נטול כל רגש , התבשרנו כ...
אל הספר