דובר הכנסת . אב לנוגה ( בת , ( 18 עם פי די די ועם מוגבלות שכלית קלה כינונית , ולאיתמר ( בן . ( 8 רומניה . יום חורף מקפיא . . 1996 הדרך בין בוקרשט לבין העיירה סלובודזיה נמשכת כמו נצח . עוד מעט יסגרו את הכבישים בגלל ערימות השלג שהולכות ונעימות . בלי לדעת את כובד המשימה המוטלת על כתפיו , נהג המונית המקומי מחליט לא לוותר וממשיך לנסוע . הגענו . קצרי נשימה . והיא ? פשוט חיכתה לנו . יפה , חייכנית ולבושה בלויי סחבות שהוחלפו במהירות בבגדים חגיגיים וחמים שסחבנו במיוחד בשבילה מישראל . גם הדרך חזרה עברה איכשהו בשלום . הגענו לבית המלון הישן בשדרה המרכזית של בירת רומניה , ואבן כבדה נגולה מלבנו . המתח העצום , שליווה אותנו בימים האחרונים לפני המפגש המיוחל , התחלף באושר גדול . אורנה קרנה משמחה . גם אני לא ידעתי את נפשי . מבול המברכים שהתקשר מהארץ לחדר הקטן במלון זכה , רק כדי להסוות את ההתרגשות , למענה המתחכם , מפלט לציני שהנני : "הר הבית בידינו " . ילדתי היתה אז בת שנה . •• הבחירה ברומניה כזירת אימוץ היתה הבחירה הטבעית באותם הימים . בארץ ארך התור לאימוץ שמונה שנים תמימות . ברומניה היה תהליך האימוץ קצר ...
אל הספר