במאי קולנוע וטלוויזיה . אבא של איתמר ( 24 ) ושל אורי , ( 31 ) עם בעיית זיכרון לטווח הקצר . אורי נולד עם דמעות . נכון , כל תינוק בוכה עם לידתו , אבל דמעות הקריסטל השקופות שנקוו בעיניו הגדולות של אורי היו מעולם אחר . "הוא יהיה ילד רגיש " , קבעה המיילדת , ואנחנו היינו מאושרים . אורי היה תינוק יפהפה , עם עיניים בהירות וצלולות ומבט חודר . מדי ערב עמדנו לצד עריסתו ואני אמרתי למירה , " הצלחנו איתו . הצלחנו " ... כשהיה בן שישה חדשים הופיעו אצל אורי עוויות שנראו כמו בחילה . רופא הילדים נתן תרופה נגד בחילות שלא עזרה . " לתינוקות אין בחילות , הם רק פולטים וזהו " , אמרה לי אחותי . החלטנו לגשת לבית החולים . הרופא שבדק אותו לא מצא שום בעיה . אותי זה הרגיע , אך אותו רופא הדגיש שהעובדה שלא מצא בעיה לא מעידה על היעדר בעיה . למחרת , אחרי שהתייעץ עם נוירולוג , הוא קרא לנו לבוא לבית החולים . באותו יום היו אמורים להתקיים צילומים לסרט פרסומת שביימהי , ואמרתי לו שנוכל לבוא רק מחר . אבל הוא התעקש . באנו . הרופא אמר שיש לאורי הפרעות בגלי המוח שגורמות לתופעות אפילפטיות . שצריך לאשפז אותו ולטפל בו בזריקות קורטיז...
אל הספר