קטע מתוך ספרה "ואם היו אומרים לך , " שמספר על גידול ילד מיוחד . ברגע שאנחנו נכנסים הביתה אני מתחילה בעבודה . צמרמורת מרוגשת מרעידה אותי לרגע , הנה מתחילים . הוא בועט וצורח כשאני גוררת אוהו לחדר המשחקים , הוא רוצה להמשיך לבהות , או לרוץ בסלון , או לגלגל איזה גלגל של מכונית צעצוע . אני גוררת אותו ונועלת מאחורינו את הדלת . " עכשיו תקשיב לי טוב " , אני אומרת ומתבוננת ישר אל תוך עיניו ( תקפידי להתכופף אליו כשאת פונה אליו בדברים , תמיד תילחמי על קשר עין , ( "אני לא מפחדת מהצעקות שלך וגם לא מהבעיטות שלך , כי אני חזקה מאוד , יותר חזקה ממך , אני אמא שלך , אמא . שלך . אמא של שאול " , אני אומרת לו בשלווה ומצביעה עליו , כדי שידע שהוא שאול . "ומעכשיו אנחנו יחד " , אני משלבת את כפות ידי זו בזו , "י ח ד " . הוא ממשיך להביט בי , זאת הפעם הראשונה שהוא יוצר קשר עין , כמה יפות העיניים שלו . אבל הקשר הזה מנופץ אחרי שבריר שנייה , והוא שוב מתחיל לצרוח . אני מביטה בו מתרוצץ בחדר * ואם היו אומרים לך , הוצאת כנרת , . 2009 ומעיף את כל הצעצועים מהמדפים בזה אחר זה ונזכרת כרותי , המומחית שטיפלה בו . רותי היתה מצטר...
אל הספר