עמדתו של אליקים רובינשטיין בקשר לחקירות ולהעמדה לדין היתה בדרך כלל שקולה יותר הן מזו של קודמו בן יאיר והן מזו של יורשו מזוז . הכתם המרכזי על תקופת כהונתו נוגע לחקירות וכתבי האישום נגד ראש לשכת עורכי הדין דרור חוטר ישי ונגד אביגדור קהלני . לא ברור אם רובינשטיין עצמו עמד מאחורי ההליכים הללו , אבל הם התרחשו בחלקם בתקופתו ( כתב האישום הראשון נגד חוטר ישי הוגש זמן קצר לפני כניסתו של רובינשטיין לתפקידו , ( ומדובר בפרשות קשות . כך או כך , רובינשטיין הבין את הצורך בהגבלת כוחם של מערך החקירות ושל הפרקליטות , ומבחינה זו הוא עולה על כל היועצים המשפטיים שכיהנו עד היום , למעט חיים כהן , אשר בהיותו על כס השיפוט אמר בהקשר אחר לחלוטין : "אודה כי למקרא ומשמע הערעור הנוכחי התחלתי לראשונה לפקפק במקצת שמא הגיע הזמן 356 והמלחמה בפשעי הפושעים צריכה להידחות מפני המלחמה בפשעי שוטרים " . לא קל היה לגרום לרובינשטיין לנקוט צעדים באשר למתרחש במחלקת החקירות במשטרה , אך משהו צנוע נעשה . פנייה ראשונה בנושא נעשתה על ידי יעקב נמרודי , בהקשר למה שהתברר במשפט השני של בנו עופר . נמרודי הבן , שמשפחתו רכשה את העיתון "מעריב...
אל הספר