נושאי דת ומדינה העסיקו את בית המשפט העליון כבר בתקופה הקלאסית , ולאורך שנים רבות היוו מרכיב מרכזי בפסיקתו . החשיבות המיוחדת של הפסיקה הזו נעוצה בכך שהעליון נקרא להגן דווקא על הרוב . התיאוריה המקובלת היא שבדרך כלל תפקידו של בית המשפט להגן על מיעוטים , שכן הרוב שולט בפרלמנט ומסוגל להגן על עצמו . אולם השיטה הקואליציונית בישראל גרמה לא פעם לכך שקבוצת מיעוט נהפכה ללשון מאזניים , וקיבלה כוח עצום - לקבוע את גורל השלטון , לקדם בצורה שיטתית את ענייני הסקטור שלה , ולהכתיב חקיקה למורת רוחו של הרוב . כך בדיוק קרה לא פעם ולא פעמיים בנושאי דת ומדינה . הוויכוחים והמאבקים בנושאים אלה נמשכים ללא הפוגה . מגוון הנושאים רחב , והוא כולל כשרות , נסיעות בשבת , הדרת נשים , גיור ופיקוח על בתי הדין הרבניים . בעניין זה ראוי להצביע על עמדתו של נשיא בית המשפט העליון הנוכחי , אשר גרוניס , המבקש להגביל את התערבותו של העליון לשם ביטול חקיקה של הכנסת למקרים של הגנה על המיעוט בלבד , כפי שהוא כתב , למשל , בעניין "רסלר נגד כנסת ישראל : " "אין הצדקה להתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק ... משום שבמקרה דנא עסקינן בהחלטה של הרו...
אל הספר