לאחר שבית המשפט הרדיקלי גילה עוד בתקופת שמגר עניין בבדיקת מינויים , הן בממשלה והן בשירות הציבורי , שב הנושא ועלה פעמים רבות . וזה נהפך לתופעה : מונחת לפתחו של בג"ץ עתירה בנושא שאיש מעולם לא העלה על הדעת שהוא מעניינו של בית המשפט , ולהפתעת הכול מסתבר שבית המשפט המהפכני מוכן לעסוק בה . בעקבות אותה עתירה מגיע גל של פניות באותו נושא , וגם אם המקרה הראשון היה חמור , והתערבות בית המשפט זכתה בהבנה , אלה שבאים אחריו הם הרבה פחות משמעותיים . אך התקדים כבר נוצק , הסכר נפרץ , וההתערבות של בג"ץ בנושא לא לו ממשיכה במלוא התנופה . מעורבות בג"ץ בתהליך המינויים בשירות הציבורי ממחישה זאת היטב . היא החלה בפרשת יוסי גינוסר , שלגביו ניתן לומר לפחות שיוחסה לו עבירה חמורה . מכאן החלה הגלישה במדרון , והגיעה לכך שאפילו התבטאות לא ראויה של מועמד עשויה להוות עילה להגשת בג"ץ . פרשה אחת מסוג זה קשורה בדן חלוץ . ביולי , 2002 בעת שחלוץ פיקד על חיל האוויר , בוצע סיכול ממוקד מכלי טיס . בתקיפה נהרג צלאח שחאדה , בכיר בזרוע הצבאית של חמאס , שהיה אחראי לפיגועים רבים ולהרג ישראלים . למרבה הצער , נהרגו בתקיפה גם 14 אזרחים פ...
אל הספר