בית המשפט העליון המהפכני גילה מן הרגע הראשון עניין מיוחד , ונקט מעורבות רבה , לא רק במינויים ובהעמדה לדין אלא גם בחקיקה - בעיקר חוקים הנוגעים למערכת בתי המשפט , אשר יש להם השלכה על היקף עבודתו ועל מעמדו . אבל העברת חקיקה כזו בכנסת תלויה במידה לא מעטה בשר המשפטים . דוד ליבאי , כפי שכבר צוין , פעל בשיתוף עם מערכת המשפט , אבל גם הוא לא יכול היה לעבור בשתיקה על כל מה שהתרחש בבתי המשפט . בינואר 1996 מתח ליבאי ביקורת על העונשים הקלים שנגזרים על מורשעים בעבירות מין , והחליט שיש מקום לחקיקה שתקבע עונשי מינימום בעבירות אלה . עמדתו עוררה תגובה מהירה וחריפה , בדמות "מכתב פתוח" מאת אהרן ברק , אשר תקף את השר על "לשון עולבת הפוגעת במערכת המשפט , באמון הציבור בשופטיו ובעצמאותם השיפוטית של השופטים . " הטקטיקה הזו , שלימים תשתמש בה גם ביניש , שבה יוצא נשיא בית המשפט העליון בפומבי נגד שר המשפטים , התבססה על כך שבאותם ימים נהנה העליון מתמיכה ציבורית אדירה , בעוד שהדעה על הפוליטיקאים היתה ירודה . בתנאי פתיחה כאלה קשה לפוליטיקאי להתמודד עם נשיא בית המשפט העליון , ודאי כשהוא עטור תהילה כברק . לכך הצטרפה הטק...
אל הספר