בית המשפט העליון המשיך כל השנים למלא תפקיד מרכזי ביחסי דת ומדינה , הבטחת זכות השוויון לנשים וריכוך התוצאות הקשות של החלת דין דתי על כלל הציבור . היה זה אחד התחומים המרכזיים שבו הוא פעל מיום היווסדו , ואשר העניק לבית המשפט הקלאסי לא מעט מיוקרתו . מדובר לא פעם על כך שתפקידו של בית המשפט להגן על מיעוטים מפני הרוב . בישראל מתרחשת לא פעם תופעה הפוכה : השיטה הקואליציונית מאפשרת למפלגה המייצגת מיעוט לכפות את רצונה על הרוב , וכך קרה שוב ושוב שבית המשפט נדרש להגן על הרוב מפני כוחו של המיעוט , כפי שהיה למשל בפרשת שידורי הטלוויזיה בערב שבת שהוזכרו לעיל . ככלל , בנושא של דת ומדינה המשיך בית המשפט של שמגר את מדיניותו של בית המשפט הקלאסי , שנתמכה על ידי רוב הציבור , אף אם לא היתה לרוחו של חלק מהציבור הדתי ובעיקר החרדי . בפסק דין "שקדיאל נגד השר לענייני דתות" נידונה פסילתה של לאה שקדיאל , מורה למקצועות היהדות ושומרת מצוות , מלכהן במועצה הדתית ירוחם , מכוח המסורת שלפיה אין נשים במועצות דתיות . הפסילה בוטלה על ידי בג"ץ משום שהיא מנוגדת ל"חוק שיווי זכויות האישה , " ועניין מיוחד יש בפסק דינו של מנחם אלון...
אל הספר