בעברית אפשר להטעים " ) להדגיש ( " לא יותר מהברה אחת בכל מילה . הטעמת ההברה האחרונה במילה מכונה ' מלרע' ( בארמית : מלמטה : ( ' ש-לום , ' ' מש-פ-חה . ' הטעמת ההברה שלפני האחרונה במילה מכונה ' מלעיל' ( בארמית : מלמעלה : ( ' ב-ית , ' 'מקו-מו-תי-נו' ( בלאו , . ( 1969 בדרך כלל אין אפשרויות אחרות בשפה העברית , אלא אם כן יש סמיכות . במצב כזה המילה הראשונה ( הנסמך ) אינה מוטעמת כלל , והטעם " זז ממקומו" ועובר אל המילה השנייה ( הסומך : ( אחרוני-הדור , אחשדרפני-המלך . אפשרות נוספת להזזת ההטעמה היא בטקסט תנ"כי , ושם מתרחשת תופעה המכונה ' טעם נסוג אחור' ( ראחי , : ( 12 : 1995 מילה מלרעית הופכת מלעילית לצורך הטעמת ההפסקה שבאתנחתא ( אמצע הפסוק ) או בסוף הפסוק . כך למשל נכתב בבראשית כז , כד : " ויאמר : אתה זה , בני עשו ? ויאמר : אני" ( במקום " אני . ( " מילה מלרעית הופכת מלעילית בתנ"ך גם אם בשתי מילים עוקבות ההברות המוטעמות " צפופות" ( המילה הראשונה מלרעית והשנייה מלעילית ;( המילה המלרעית הופכת מלעילית כדי לשפר את המקצב של המשפט . כך למשל נכתב "Prosody is a linguistic term that describes the rhythmic a...
אל הספר