סיכום - דברים של פריץ רויש

לסיכום פרק המבוא מובאות מילות הסיום של העורך הגרמני של היי הקטן . אני סבורה כי הן מעוררות מחשבה ומוטיבציה : ( Hey , 1971 : 4 ) ועוד מילה אחרונה על השימוש בהיי הקטן . ספר זה הוא ספר לימוד שאינו מיועד לעיון אלא לאימונים , ולכן - לחזרה מרובה ודפדוף חוזר ונשנה בו . הוא דורש גישה של קפדנות , חריצות וסבלנות , אך ללא בעייתיות . מדי פעם אפשר לבחור קטעים ממנו או הגיים מסוימים ולהתייחס להוראות ולהערות הניתנות שם . הטקסט המקורי כתוב כך שההדגשות הנכונות מתעצבות מאליהן כמעט . אם בנוסף על כך יוכל הקורא להתייחס לריבוי הגירויים ללימוד ולהעמקת יתר הניתנים על ידי היי , מן הסתם הוא ינהג יראת כבוד בעבודת הנמלים של אמן ההוראה המיוחד , האנושי והסימפטי הזה ויהיה אסיר תודה לו . זמננו מתנהל בקצב מהיר יותר מאז . לעתים קרובות אנו מצפים רק ל'מתכונים' שיובילו אותנו אל ההצלחה מהר ככל האפשר . אך מה שנחוץ לנו , ודווקא בהקשר של ' אמנות הדיבור , ' הוא המחשבה על אודות הרוחניות , האהבה לנושא והתחושה מלאת החיוניות של הגורמים הפעילים בתוך המילה . רק בדרך זו תשוב תקופתנו מן ההזנחה המאיימת על השפה אל תרבות הדיבור . ממש כשם ש...  אל הספר