מאתניות ללאומיות

עניינו של מחקר זה אינו ביריבויות אתניות ולאומיות בימינו . זהו ניסיון לבחון בצורה כוללת והשוואתית את המעבר של חברות מזהות אתנית מובחנת ללאומיות פוליטית . חקר הלאומיות שאב תמיד השראה ותמריץ מהתפתחויות במציאות ההיסטורית . במאתיים השנים האחרונות , שהלאומיות מתגלה בהן ככוח בולט בענייני האנושות , חוקרים פנו לעסוק בה כאשר הם חשבו שהיא גואה או נסוגה או משום שחשבו - למשל , אקטון , ( Acton ) קןדורי , ( Kedourie ) הובסבום - 1 ( Hobsbawm ) שאם יחשפו את טבעה האמיתי של הלאומיות , היא תסתלק מן העולם . היו גם חוקרים , כמו הנס קון , ( Hans Kohn ) שקיוו כי ניתוח הביטויים הטובים והרעים של תופעת הלאומיות ישכנע את הבריות לטהרה ולזקקה ולהפוך אותה לנכס תרבותי , אוניברסלי ומבורך . הגאות המרשימה של מחקרים על הלאומיות בעשור האחרון של המאה שעברה נבעה מהגאות בקונפליקטים לאומיים . היו חוקרים שהסיקו מן המציאות כי הלאומיות היא כוח חי ודינמי , והיו חוקרים שהגיעו למסקנה הפוכה . הם ראו בקונפליקטים האתניים בתוך מדינות עדות לכך שמדינת הלאום הריבונית , שהיתה תמיד מטרתה המובהקת והאולטימטיבית של הלאומיות , נעשתה למיותרת , ח...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב