ג. בחירה חופשית

בקיץ שנת , 387 בעת שחי ברומי יחד עם מוניקה בשנה האחרונה לחייה , החל אוגוסטינוס בכתיבת מסה רבת היקף ומורכבת על מקור הרע ועל הבחירה החופשית , ( De Hbero arbitho ) עבודה שהשלים סופית כעבור שש או שבע שנים . הביקורת על הדואליזם והךטרמיניזם המאניכיאי הוליכה אותו לשים דגש חזק ברצון . על ידי פנייה למידות התרומיות הראשיות של צדק , תבונה , כיבוש היצר וגבורה , הוא הוכיח שיש לרצון עמדה מרכזית בכל פעולה מוסרית . המידה התרומית תלויה בבחירה נכונה ורציונאלית , ועל כן , האושר נמצא ברצון של אהבת חסד . וכנגדו , אומללות היא תוצאה של רצון רע . והרע מקורו בשימוש לרעה בבחירה החופשית , אשר זנחה את הטוב הנצחי , היופי והאמת . ראינו שאוגוסטינום העדיף למקם את שורש הרע באי היציבות של הנפש , ולא , בדומה לפלוטינוס , בגוף ובחומר ( ע " א . o . xiv חולשת הנפש היתה לגביו הסיבה המיידית , אף כי לא בהכרח המספיקה לגמרי , של החטא . יחד עם זאת , הוא ראה את אי היציבות הזאת של הנפש כטבועה בעצם העובדה של היבראותה מן האין והיותה משום כך ' מותנית , ' מועדת להיות מוסטת אל מחוץ למסלול . אפילו נצחיותה מצויה בידה לא מכוח טבעה שלה האינ...  אל הספר