אף על פי שתפיסת ההשגחה משמשת כתשתית מושגית לגילוי הרע , אין תהליך גילויו מתחיל מתשתית זו . כדרכו של כהן עוד בתקופתו הקודמת , גם כאן מתגלה התשתית הפילוסופית מושגית בדיעבד . לאחר שהתרבות פועלת את פעולותיה התבוניות באופן תמים , באה הפילוסופיה וחושפת את יסודותיה המושגיים מתוך התבוננות רפלקסיבית . לכן 'דת התבונה , ' " שלפי חלקה בתבונה מצווה היא לשאוף אל האנאלוגיה לאתיקה , מצווה ויכולה להתאשר ללא ספק בתפיסה החברתית של האדם , בתפיסה החברתית של היחס שבין אדם לאדם . ורק על יסוד יחס חברתי זה הולכת ונבנית ההצטרפות של אדם ואלוהים [ ההדגשות שלי ' . " [ תפיסת ההשגחה נבנית על גבי היחס המוסרי , ולא להפך . ה'הצטרפות' בין האדם ובין האל קודמת מבחינה מושגית לוגית ל'הצטרפות' בין אדם לזולתו , אך מבחינה כרונולוגית קודמת ה'הצטרפות' בין אדם לאדם : "היחסים שבין אדם לחברו הם ההצטרפות התחתונה , או יותר נכון הפנימית , בתוך ההצטרפות של אלוהים ואדם ; " " שהרי אין ההצטרפות של אלוהים ואדם יכולה להתממש אלא על גבי ההצטרפות של אדם ואדם , הכלולה בה [ ההדגשות שלי . " [ הדינמיות בשיטתו של כהן מתבטאת גם במעבר מן ה'הצטרפות' ה...
אל הספר