בדברי כהן ניתן להבחין בין שתי תשובות לשאלה מדוע אין האתיקה יכולה לגלות את הרע . תשובה אחת נובעת מן האידאה היסודית של האתיקה - האידאה של היכולות' האנושית , ותשובה שנייה נובעת מאופיה המדעי של הפילוסופיה האידאליסטית . האתיקה אינה יכולה להביא לידי ביטוי מושגי את ההבחנה בין ' אתה' ל'הוא' מכיוון "שאינה נושאת , כביכול , פנים לשום איש , שכל איש אינו לגביה אלא אותו סמל גופו של האנושות . " התייחסויות פרטיות לאנשים שונים על בסיס שונותם היא התייחסות 'נושאת פנים , ' דהיינו , התייחסות מפלה . להפלות בין אדם לרעהו , הרי זו התייחסות בלתי מוסרית בעליל . אדרבא , מחיקת ההבדלים בין בני האדם וראייתם כשווים זה לזה לחלוטין , הן יסודה של האתיקה השוויונית . השוויון האנושי הוא אבן היסוד עליה בנויה האתיקה כולה , ונשיאת פנים היא סתירה מנה וביה לערך יסודי זה . אבן יסוד זו משמשת אבן נגף בדרכה של האתיקה והיא מכשילה אותה בביסוסן המושגי של הבחנותיהם של הניסיון והלשון . האתיקה "מפקיעה תחילה את האני מן האינדיבידואליות בכלל על מנת להחזירה לו מעל נקודה מרוממת לא רק בצורה נעלה יותר אלא גם בצורה צרופה ומצורפת יותר . האני של...
אל הספר