אורי כהן יחסו של האינטלקטואל אל התחום הציבורי אינו אינטרסנטי אלא מודרך על ידי המחויבות לקדם את הטוב הכללי ועל ידי נטייתו לראות את הדברים בהקשרם הכללי . גישה זו היא מטבעה ביקורתית כלפי מוסכמות וכלפי סדרי שלטון ומדיניות ' . בראשית שנות השישים התרחשו שני משברים עמוקים וחריפים ביחסי האוניברסיטה העברית עם המערכת הפוליטית , משברים שהיו שלובים זה בזה והזינו זה את זה . משבר אחד , פומבי ומתועד היטב במחקר , נוצר סביב התערבות אינטנסיבית ומלוכדת של האליטה האקדמית בירושלים בפוליטיקה , שהביעה מחאה והתמרמרות על דרך טיפולו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בפרשת לבון , פרשה זו , בהקשר לאוניברסיטה העברית , החלה לצבור תאוצה בשלהי שנת 1960 והיא נתפסת כאחד האירועים המשמעותיים בהשפעתם על תפיסת המוסד האקדמי את עצמו ואת מעמדו בציבור הרחב . במרכזה של הפרשה בזיקה לאוניברסיטה עמדה התארגנות פרופסורים ומרצים רבים שפרסמו גילוי דעת משותף ב 30 בדצמבר , 1960 שנודעה לו בהמשך השפעה מרחיקת לכת , המבטא התנגדות להדחתו של פנחס לבון , מזכ"ל ההסתדרות , מתפקידיו הציבוריים ולאווירה כאילו קיום המדינה תלוי בהנהגתו של בן גוריון ועל כל...
אל הספר