ציונות כתאופוליטיקה ואי־טבעיותה של הלאומיות היהודית הערות להגותו הלאומית של מרדכי מרטין בובר ומקורותיה

שלום רצבי א . כללי מטרת הדברים שלהלן היא להצביע על כמה מייחודיה התאופוליטיים של תפיסת הציונות הבובריאנית . הנחת היסוד התאופוליטית של בובר היא מחויבותם ואחריותם של היחיד ושל הקבוצה - ותהיה זו אתנית , דתית או לאומית - בפני אלוהים . על פי תפיסה זו אל לו לאדם למדר את החיים לתחומים שבהם ההתייצבות היא לפני אלוהים ולתחומים אוטונומיים שקני המידה הערכיים שלהם תועלתיים אנושיים בלבד ( פוליטיים , כלכליים וכדומה . ( ואם כך הם הדברים בכלל , קל וחומר כאשר הם אמורים בעם ישראל . שכן בובר סבר שהעם היהודי הוא כנסייה דתית ועם ( nation , people ) בעת ובעונה אחת ; כלומר , לתפיסתו , עם ישראל הוא הוויה שמאפיינה הוא התחייבותה ואחריותה בפני האלוהים . מציאות זו של היות עם ישראל כנסייה ועם כאחד שוללת מטבעה את העלאתם של ערכים אנושיים לדרגה של ערכים מוחלטים . נהיר הוא שמכאן נגזרת הן מתינותה הפוליטית הן מחויבותה החברתית של ההגות הציונית הבובריאנית . על רקע זה יש להבין את מטרתו של המאמר . במרכזו הניסיון לעמוד על מקורותיה ועל מושגיה הבסיסים של הציונות התאופוליטית של בובר , או בניבו : 'ההומיניזם העברי . ' כפי שאראה להל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב