רקפת סלע שפי השאלה מה היה חלקס של יוצאי גרמניה ומרכז אירופה ביצירת דפוסי החיים ובארגון שדות הפעולה של התרבות העברית בארץ ישראל עולה באופן טבעי בדיונים העוסקים בדרכה המיוחדת של קבוצת עלייה זו בתקופת היישוב . עקרונית מדובר במקרה פרטי של שאלת המגעים בין תרבויות במצבי הגירה ובתנאים של ייצור מכוון של תרבות חדשה , ובמקרה זה - במגעם של מהגרים חדשים עם מהגרים ותיקים יותר ועם התרבות המקומית שנוצרה ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט . יש להבהיר מיד שהמונח 'מגעים בין תרבויות' ( ובכלל זה המושג 'תרבות ( ' אינו מתייחס למשא ומתן אינטלקטואלי של החלפת רעיונות או נכסי 'תרבות גבוהה' כמו אמנות , ספרות , מוסיקה ופילוסופיה . הכוונה היא למכניזם מורכב של העברת דגמי פעולה בכל שטחי החיים . מגעים כאלה הם בלתי נמנעים ומתקיימים במידה זו או אחרת בכל תרבות באשר היא , אבל במקרים שנעשים מאמצים מרוכזים לבניית תרבות - כמו במקרה של התרבות העברית המודרנית - הם עשויים להיראות לעין במיוחד . בהיסטוריוגרפיה הישראלית המקובלת קיים קונסנזוס בנוגע להגמוניה שהיתה לעילית המזרח אירופית בייצורה של התרבות העברית המודרנית . עילית זו ...
אל הספר