שיטת הבחירות 1959-1948: מבררת מחדל לשיטה משוריינת

גדעון רהט מאמר זה מנתח את הפוליטיקה של הרפורמה האלקטורלית בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל ' . נראה כיצד שיטת בחירות , שנקבעה כהסדר זמני בגלל כורח הנסיבות , זכתה כעבור עשר שנים למעמד חוקתי שלא זכה לו אף מרכיב במבנה המשטר עד לשנות התשעים : שריון מפני שינוי ברוב פשוט . בחלק הראשון ייסקר מהלך קביעת שיטת הבחירות לאספה המכוננת . בחלק השני יתוארו ההתפתחויות שחלו בשיטת הבחירות מקביעת פקודת הבחירות לאספה המכוננת ועד להקמתה של הממשלה הרביעית , בראשית . 1953 בחלק השלישי ינותחו ההתפתחויות בפוליטיקה של הרפורמה האלקטורלית בשנים , 1959-1953 שהובילו לדחיית יוזמות רפורמה של שיטת הבחירות ולשריון השיטה היחםית ארצית רשימתית . בחלק הרביעי ייבחן כוחם של שישה הסברים לשימור מבנה המשטר ( ולענייננו , שימור שיטת הבחירות , ( המקובלים בספרות המחקר , בהסברת כשלונן של היוזמות לשינוי שיטת הבחירות בתקופה זו . יש המייחסים למתנגדי שינוי שיטת הבחירות בתוך מפא"י תפקיד מרכזי בהכשלת יוזמות הרפורמה של שנות החמישים . אך מנקודת המבט המוצגת בניתוח שלהלן , חשיבותם של חילוקי הדעות הפנימיים במפלגה זו ( ובמפלגות אחרות ) בעשור ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב