ארנולד ג'וזף טוינבי: פרו־ערבי או פרו־ציוני?

ישעיהו פרידמן בסוף שנות הארבעים יצא לטוינבי ( Toynbee ) שם של תומך נלהב בעניין הערבי ושל מתנגד חריף למדינת ישראל ; טוינבי העיד על עצמו כי הוא נודע כ'דובר מערבי למען העניין הערבי ' . ' אולם במלחמת העולם הראשונה ובתקופה שאחריה לא גילה טוינבי אהדה לערבים . הפריע לו מאוד שבניגוד להבטחותיהם של השריף חוסין ושל אל פארוקי , מנהיג אגודות הסתר , נשארו הסורים נאמנים לתורכיה , ו'המגויסים הסורים לחמו בנאמנות בשורות צבא תורכיה [ ... ] מנהיגיהם זהירים מדי ועמם אוהב שלום מדי , ולפיכך אין הם מעלים לרגע 2 על דעתם התקוממות חמושה . ' בראשית המלחמה מצא טוינבי כי בפרובינציות האסייתיות של תורכיה מתנהלת 'התגוששות של עמים שכה נמעכו ורוסקו , עד שמעולם לא הגיעו אף למידה של אחדות , שהיא תנאי מוקדם הכרחי לחיים לאומיים . ' ב , 1917 משלא התחוללה ההתקוממות הכללית של הערבים , הגיע טוינבי למסקנה שהם נעדרי 'תודעה לאומית . הם רק קרויים ערבים , אך אין להם דבר ערבי פרט לשפתם - וכאלה הם רוב עובדי האדמה בסוריה . ' דעה זו לא היתד , מיוחדת לטוינבי . בספר העזר הרשמי שהוכן ב 1918 להדרכת נציגי בריטניה לוועידת השלום מצוי תיאור ז...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב