על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה: ישראל - חברה בעומס־יתר, עם עובד, תל אביב 1990

החיסרון המרכזי של מחקר מעמיק זה , פרי עטם של שניים מחשובי הסוציולוגים בישראל , הוא היצמדותו לתקופת היישוב וחוסר יכולתו לבחון את תקופת המדינה על כל משמעויותיה . אין כוונתי להתעכב על היתרונות של מחקרם , המתאר את כל מטלותיה הרבות מספור של חברה חלוצית , אשר אוכלוסייתה גדלה פי שלושה וארבעה בבת אחת , ואשר עמדה במלחמות הרבה , והניפה דגלים רבים בעת ובעונה אחת , עד שלדעת המחברים נסתכםכו כולם זה בזה . מבחינה זו - עצם התיאור של עומס היתר שהטלנו על עצמנו - אין שני למחקר הזה . הקושי הוא בתשתית ההיסטורית של המחקר ובפרשנות שנתנו המחברים לעובדות , מהן שאין ניתן להשיג עליהן כשלעצמן ויש להתפעל על איסופו ובניינן למבנה מוצק ומרתק . בריאיון שנתנו המחברים לביטאון יעד לחקר תנועת העבודה של השומר הצעיר אמר דן הורוביץ , כי לדעתו 'אפשר שהרחיקו לכת לכיוון של ה"ממלכתיות" ופגעו שלא לצורך במורשה המוסדית והרעיונית של תנועת העבודה . ' זהו משפט מפתח , הדורש קביעה יסודית אחת לגבי מורשת זו : לא היתה לה , לתנועת העבודה , שמעולם לא היתה עשויה מעור אחד , מראשיתה ועד להקמת המדינה , תיאוריית שלטון ברורה . כל המעיין במחקריהם ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב