לתקופות ההיסטוריות של העצמאות . בקרב היישוב בארץ ותנועת הפועלים במיוחד היה לתקופת הבית הראשון כוח משיכה מובהק יותר משל הבית השני : בתקופת המקרא לא היתה תפוצה יהודית , וגם התרבות העברית והשפה העברית של אז נראו מקוריות וטהורות יותר מהשפעות זרות . בךגוריון , מנהיג היישוב והמדינה בשנותיה הראשונות , נודע בשלילתו הנחרצת את הגולה ובאותה עת גם בזיקתו העמוקה לימי הבראשית של העם בארץ-ישראל , לתקופת הבית הראשון ולספר התנ"ך , ובקנאותו לשפה העברית . קום מדינת ישראל ושנות התבססותה הראשונות התאפיינו אכן בערגה העמוקה ל'חדש ימינו כקדם . ' מגמת הציונות האירופית היתה ליצור בסיס לחיים יהודיים גאים ומלאים , בסיס חדש אשר יהווה חלופה להווי הגלות ; זוהי הסיבה העיקרית לכך ששני המאפיינים המובהקים של תקופות העצמאות הלאומית - החיים בארץ-ישראל והשפה העברית היו בלב לבם של הציונים האירופים ושל דורות החלוצים . המטרה של ריבונות במולדת הונגדה לעתים קרובות עם ההשפלה והדיכוי של תקופת הגלות , והאידיאל של תחיית התרבות העברית הועלה על נס , על פי רוב , כמנוגד לדשדוש העקר של התרבות היהודית בימי 'שנות אלפיים . ' עת עוברים אנו ...
אל הספר