התכנית ל'קליטה ישירה' של העלייה ההמונית בשנות החמישים ותוצאותיה

דבורה הכהן את היווצרותן של 'ישראל השנייה / עיירות הפיתוח הנחשלות , ועוד רבות מן הטעויות החברתיות והכלכליות שנעשו בישראל , נוטים לתלות בהעדר מדיניות וכחוסר תכנון ביישוב הארץ בשנים הראשונות להקמת המדינה . לתחושה זו תרמה במידה רבה המציאות שנוצרה עם העלייה ההמונית שבאה בגלים גדולים סמוך להקמת המדינה . המחנות והמעברות עם רבבות האוהלים , הפחונים והבדונים שכיסו את רחבי הארץ , שחלקם הפכו ברבות הזמן ליישובי קבע , אלה חיזקו את ההכרה שאילו נעשה תכנון בעוד מועד , היו נמנעות רבות מהבעיות החברתיות המלוות את המדינה מאז כינונה ועד ימינו . האם הנחה זו מבוססת ? על עיצוב מפת ההתיישבות של המדינה שקדו טובי המתכננים . סמוך להקמת המדינה הם החלו בתכנון ארצי , פיסי , דמוגרפי וכלכלי לפי קונספציה תכנונית מגובשת . עובדות אלה עוד מגבירות את התמיהה על הפער שנוצר בין מגמת התכנון לבין המציאות שנתהוותה בשטח . על פשרו של הפער וגורמיו נדון להלן . בעיות התכנון ההיערכות לקליטת עלייה המונית חייבה לערוך תכנון פיסי מקיף לכל מדינת ישראל . בתקופת המנדט לא פיתחו השלטונות גישה תכנונית כוללת , לא במישור הארצי ולא במישור האזורי . ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב