ועידת לוזאן וניצנים ראשונים למחלוקת על מדיניות החוץ הישראלית

אילן פפה כשלושה חודשים לאחר מותו של הרוזן ברנדוט , מתווך האו"ם , בספטמבר , 1948 הוטלה מלאכת הפיוס בסכסוך על ועדה מפשרת . חברי הוועדה היו אמריקני , צרפתי וטורקי . הם הוסמכו ב 11 בדצמבר , 1948 בהחלטה של העצרת הכללית , לפתוח במגעים אשר מטרתם להשכין שלום בסכסוך הארץ ישראלי . חברי הוועדה , בלוויית כמה מפקידי האו"ם , ביקרו באזור בינואר 1949 ודילגו מתל אביב וירושלים לבירות הערביות . אחרי חודשיים מאומצים הושגה הסכמה בין ישראל למרבית חברות הליגה הערבית לכנס ועידת שלום בעיר לוזאן אשר בשווייץ . בימיו האחרונים של חודש אפריל 1949 הגיעו אפוא משלחות ישראל , מצרים , עבר הירדן ולבנון ללוזאן . הסורים יצטרפו מאוחר יותר , עם חתימת הסכם שביתת הנשק בינם לבין ישראל . בוועידה נוכח גם נציג הוועד הערבי העליון כנציגם של הפלסטינים . נציגים פלסטינים רבים אחרים יצטרפו בהמשך . היה זה מפגש של משלחות רמות דרג . בראש המשלחת הישראלית עמד המנהל הכללי של משרד החוץ , ולטר איתן . בראש המשלחות הערביות עמדו פקידים מדרג ומעמד דומים . ועידת לוזאן היתה המשך טבעי של שיחות שביתת הנשק אשר נוהלו ברודוס . לדעתנו היתה זו הזדמנות נדיר...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב