יצחק גרינברג מאז הקמת המדינה נטוש ויכוח על ממדיו האופטימליים של תקציב הביטחון . לצד הדעה שמחייבת בעיקרו של דבר את חישולה של העוצמה הצבאית והגדלתה ככל האפשר כמרכיב ראשי בביטחון הלאומי , ובהתאם לכך את הקצאת המקורות התקציביים , קיימת השקפה שמקנה משקל רב יותר למרכיבים נוספים בביטחוננו הלאומי , כגון משק גדל ויציב , קליטת עלייה וחינוך . בשנת 1952 התפטר רב אלוף יגאל ידין מתפקיד הרמטכ"ל על רקע חילוקי דעות עם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בךגוריון בנושא תקציב וכוח אדם . הוויכוח ניטש על היקפו של תקציב הביטחון , סדר הקדימויות בהוצאות ותפיסת בניין העוצמה הצבאית . מטרת המחקר להתחקות אחר השיקולים שהנחו את בךגוריון ואת ידין ולעמוד על תפיסת הביטחון הלאומי של בךגוריון . תקציב הביטחון הוא סעיף חשוב ומרכזי בתקציב המדינה והוא משקף את החשיבות הניתנת לקיום עוצמתה הצבאית . גודלו של תקציב הביטחון מצוי בזיקה לתהליכים כלכליים וחברתיים - רמת הפעילות הכלכלית של המשק , מבנה המשק ויציבותו , רמת המחירים , מאזן התשלומים , חינוך והשכלה , מיומנות כוח האדם וקידום טכנולוגי ; הוא משפיע עליהם וגם מושפע מהם ' . פגיעה ביציבות ה...
אל הספר