מאוד דיכוטומיות שימיהן כימי הציונות : הדיכוטומיה בין דתיים לחילוניים מזה , הדיכוטומיה בין יהודים ישראליים ליהודי התפוצות מזה , והדיכוטומיה שבין יהודים ישראליים ללא יהודים ישראליים מזה . איו להקל ראש במשקלן ובהשלכותיהן של שתי העובדות הללו . הן מצביעות על כך שזהות כוללת חלופית לזו של קבוצת המוצא היהודית כבר קיימת כעמדה מתממשת המעצבת בפועל תת תרבות במדינת ישראל ; היא כבר איננה רק בבחינת רעיון 'כנעני' ערטילאי , המבטא שאיפה לעתיד שונה , אלא מציאות המעצבת את פני ההווה . אמנם עובדתית עדיין רוב הישראלים , שהישראליות היא לגביהם בחירה חיובית חופשית , רואים את עצמם כיהודים ישראליים הקשורים לכל העם היהודי ונבדלים מן הלא יהודים הישראליים במישור הלאומי והדתי , ואמנם עובדתית גם אלה הבוחרים בזהות ישראלית לא פרשו עדיין מקבוצת הרוב הרואה עצמה יהודית ישראלית , אבל קבוצת זהות ישראלית נבדלת מסתמנת והולכת , וקו הנתק הוא מוחשי . משום כך חייב כל יחיד חושב להתייחס אליה ולבחון את השלכותיה על תודעת זהותו . מכאן ואילך ענייננו בהצגת בחירה אישית . בחירתי שלי מסתכמת בקביעות , בהערכות ובתצפיות האלה : ראשית , על רקע ...
אל הספר