מוסד שהיה אחראי או מוסמך לקבוע את שמותיהם של היישובים היהודיים שהוקמו באותה תקופה . גם השלטונות לא עסקו בקביעת שמות היישובים היהודיים החדשים . את אלה קבעו המתיישבים עצמם או גופים שונים ( ציבוריים ופרטיים ) שהיו אחראים להקמתם . באופן דומה נקבעו גם שמות השכונות היהודיות בירושלים , ביפו , בתל אביב ובחיפה . בתחילת שנות העשרים חל שינוי של ממש בדרך קביעת שמותיהם של מרבית היישובים החקלאיים , עת הוקמה ועדת השמות של הקק"ל - ועדה שבידיה הופקרה מלאכת קביעת השמות ליישובים החקלאיים שהוקמו על אדמות הקק"ל ובמימון ההון הלאומי ( יישובי ההתיישבות העובדת . ( אך הוועדה לא הסתפקה בתפקידה זה , ועסקה גם בקביעת שמותיהם של יישובים פרטיים אחדים , של שכונות מסוימות ושל חבלים ומועצות אזוריות אחדות ( בקביעת שמותיהם של פרטי נוף לא עסקה הוועדה . ( ועדת השמות של הקק"ל פעלה עד תחילת שנת , 1951 עת פינתה את מקומה לוועדת השמות הממשלתית , המשמשת עד היום בתפקיד הגוף הרשמי והבלעדי המוסמך לקבוע את שמות היישובים בישראל . מטרתו של מאמר זה להתחקות אחר דרכי עבודתה של ועדת השמות של הקק"ל . במאמר יידונו עקרונותיה של הוועדה ומטרותי...
אל הספר