דוד בוקעי מלחמת 1967 היתה מלחמה בשוגג . אף לא אחת מן המדינות שהיו מעורבות בה - אם ברמה האזורית ( סוריה , מצרים , וישראל ) ואם ברמה הבין לאומית ( ארצות הברית וברית המועצות ) - לא רצתה בה , ולבטח לא תכננה אותה . היא היתה בלתי צפויה , והתפתחה בשל פחדים ולחצים פנימיים ובשל התערבות פוליטית של מערכת בין ערבית מתלהמת . היא היוותה את שיאו של משבר , שהחל בהנהגת מדיניות של דיפלומטיה כופה לשם השגת מטרות של הרתעה מורחבת , הסלים והגיע לנקודת ה'אל חזור' עקב ניהול לקוי של משברים לאחר הצטרפות ירדן ל'קואליציה המנצחת' של ג'מאל עבד אל נאצר , והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמה מקדימה . מרבית המשתתפים במלחמה זו מצאו עצמם לכודים בתהליכי הסלמה בלתי מבוקרים שהיו תוצאה של התפתחויות פנימיות ואזוריות , ובהן הסלמה בפעילותה של ברית המועצות , שעודדה את מחויבותה של מצרים למדיניות הרתעה מורחבת להגנת סוריה ; כשלון מדיניות האילוצים של ארצות הברית ; מדיניות אופורטוניסטית של ירדן ; ומלחמה מקדימה שיזמה ישראל עקב האיום של חיסול היעילות למלחמה' שלה . משטר הנאו בעת' בסוריה ביקש להקל את הלחצים הפנימיים והחיצוניים שבהם היה נתון ב...
אל הספר