הנחת היסודות למו"פ ולייצור הבטוחוני: היבטים של מדיניות ותקציב

יצחק גרינברג התעשייה הבטחונית בישראל הגיעה להישגים מרשימים . למוצריה ולחידושיה הטכנולוגיים יצאו מוניטין , היא סיפקה מספר ניכר של מערכות נשק לזרועות צה"ל השונות והיתה ליצואנית נשק ראשונה במעלה . היסודות למחקר ולפיתוח ( המו"פ ) הבטחוני ולתעשייה הבטחונית הונחו בשנות החמישים ובשנות השישים , עוד לפני מלחמת ששת הימים . בתהליך קבלת ההחלטות בעניין פיתוח מקומי של אמצעי לחימה , ייצורם בארץ והקצאת התקציבים הנחוצים לשם כך הנחו את ראשי מערכת הביטחון השיקולים הבאים : מידת החיוניות המבצעית של מערכת הנשק ; השאיפה להגיע לעצמאות באספקת אמצעי לחימה ולאי תלות במדינות אחרות ; אי הוודאות ששררה בתחום הפיתוח והייצור המקומי בכל הנוגע לביצועיה הצפויים של מערכת הנשק , לעלותה וללוח הזמנים לאספקת ! ,. זאת לעומת הביטחון בטיבו של הרכש המוכן והמוכר ; אי הוודאות בכל הנוגע לצרכיה העתידיים של מערכת הביטחון ולאפשרויות הרכש בעתיד , כאשר ידוע שבפיתוח ובייצור מקומיים יש מידה רבה של קשיחות המכבידה על הנהגתה של מדיניות הצטיידות גמישה , המתאימה עצמה לשינויים במקורות הכלכליים שעומדים לרשות מערכת הביטחון , לתמורות במקורות הרכש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב