ביטחון ומדיניות חוץ

כי אין אפשרות להגיע לרוב יהודי או אף לשיווי משקל בין שתי האומות ( או לכל הסדר אחר שיהיה בו כדי ליצור בסיס למרכז תרבותי ) בדרך של עליה והתיישבות שיטתית , ללא תקופת בינים של ממשלת מיעוט לאומנית , אשר תכבוש את מנגנון המדינה , את האדמיניסטרציה ואת הכוח הצבאי , כדי למנוע את הסכנה של השתלטות מצד הרוב הלא יהודי ושל מרד נגדנו ( שלא נוכל לדכאו בלי שמנגנון המדינה והכוח הצבאי יהיו בידינו . ( במשך תקופת מעבר זו תוגשם מדיניות שיטתית של פיתוח , עליה והתיישבות . דומה שלארלוזורוב היה ברור כי אין זו הצעה מעשית , והוא קבע במכתבו כי 'אין לנו ברירה אלא להוסיף ולתעות בדרכים עקלקלות , בלי שנדע לדיוקו להיכן נגיע . ' וייצמן לא הזכיר את הצעתו של ארלוזורוב בשום הזדמנות שתועדה בארכיונו ובכתביו , אולם כאשר פורסם מכתבו של ארלוזורוב ביומן ירושלים הוא עורר השתאות ואף התפעמות בשל התעוזה שנתגלתה אצל המנהיג הצעיר , איש הפועל המזרחי דווקא , קרי האסכולה המתונה בתנועת העבודה , בעלת המסורת האנטי מיליטריסטית והאנטי אקטיביסטית . זאת ועוד . אף שבתקופה ההיא דרך כוכבו של ארלוזורוב והוא הצליח לפלס נתיבים של שיתוף פעולה עם הממשל ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב