הציונות, הקיבוץ והעיירה: המאבק על נפשם של העולים החדשים בספרו של חנוך ברטוב שש כנפיים לאחד

נורית גרץ מבוא בשנת הוצאתו , , 1953 וגם בשנים שלאחר מכן , תיארה הביקורת את הרומן של חנוך ברטוב שש כנפיים לאחד כרומן הראשון שהרחיב את נושאיה של ספרות תש"ח ופינה בה מקום לדמויות חדשות בסביבה חדשה - ניצולי שואה בשכונת עולים . 2 לעומת זאת , ב 1993 הגדיר גרשון שקד את הרומן כ'גלגול רומאן של התיישבות , ' המדגיש את 'חלוציותם של העולים החדשים , ' מגשים באופן מלא את עלילת העל הציונית ומאפשר לגיבורים להתגבר על אבני הנגף של הביורוקרטיה הישראלית ולבנות 'מעין יישוב חדש . ' גם בספרי חירבת חיזעה והבוקר שלמחרת תואר מבנה 3 הרומן שש כנפיים לאחד כמבנה של סיפורי הקיבוץ והפלמ"ח . במאמר זה אנסה לבחון את הרומן על פי שתי הגישות הללו : האחת - זו הרואה בו ניסיון כן להבין ולתאר , לראשונה בספרות תש"ח , את עולמם של ניצולי השואה , והשנייה - זו הרואה בו עדות לחוסר היכולת לעשות זאת , חוסר היכולת לשמוע באמת את סיפורם של הניצולים היהודים כפי שהוא , בלא לתרגמו תרגום ישראלי ציוני . ספרו של חנוך ברטוב שש כנפיים לאחד הוא הרומן הישראלי הראשון שלכאורה העמיד במרכזו את העולים החדשים , ניצולי השואה , ותיאר את קשיי חייהם ואת קשי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב