נאום בטקס הענקת פרס ישראל, 24.4.1996

מאיר שמגר אישי נשיא המדינה אדוני ראש הממשלה אדוני יושב ראש הכנסת עמיתי נשיא בית המשפט העליון אדוני ראש העיר ירושלים ד"ר דן רונן ואחרונה חביבה , השרה שולמית אלוני , המנצחת על חלוקת פרס ישראל ועל הטקס המרשים אשר בו אנו נוטלים חלק . בשם עמיתי חתני פרס ישראל התשנ"ו אני מבקש להביע תודה מעומק הלב על הכבוד והיקר שהונחלו לנו . החלטותיהן של ועדות השופטים היו לגבי כל אחד ממקבלי הפרס עילה טובה וכשרה להתרגשות . הן היו בגדר סיכום והפשטה אוהדים של משמעות המעשים אשר שיקפו את עיקר פועלו של חתן הפרס , על ציר חייו , כל אחד במסגרת מקצועו ותפקידיו . הישגיו של כל הזוכה בפרס הם פרי יכולתו ותכונותיו , בין אלה הטבועות ובין אלה הנרכשות . אולם שדה הפעולה שבו הם עלו וצמחו היא חברתנו , אשר בה נוהגות חירויות היסוד , המושרשות בה , כביטוין בחופש הבעת הדעה , ביכולת ההגשמה האישית , בחופש האמונה והפולחן הדתי , בחופש המחקר והמדע ; ומנקודת ראות אחרת , זוהי הזירה שבה פתוחה בפני כל פרט ההזדמנות לחפש אחר האמת רבת הפנים והצורות . כמנהג המקום ארשה לעצמי , במסגרת הזמן שהוקצב לי , מספר הערות בשולי דברי התודה ; יש בהן משום ספיחי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב