האוטופיה הציונית: התחלת מאה - סוף מאה

יפה ברלוביץ רחל אלבוים דרור , המוזר של האתמול , יד יצחק בךצבי , ירושלים , 1993 כרך א 246 - עמודים , כרך ב 247 - עמודים א הקריאה באוטופיות ציוניות מאה שנה אחרי ( כפי שאפשר לקרוא בקובץ שערכה רחל אלבוים דרור , בכרך אחד בתוך מחקר מקיף בן שני כרכים - המחר של האתמול ( מעוררת תגובה אמביוולנטית . בתחילה מעלה הקריאה חיוך , שכן מה מופרך יותר מן הזהות בין המדינה היהודית האידילית כפי שנצפתה ועוצבה באוטופיות של סוף המאה ה 19 וראשית המאה העשרים , ובין דיוקנה המציאותי של 2 ישראל בת זמננו . אבל התובנה המצטברת משמונה האוטופיות המוצעות כאן הולכת ומוחקת את עקבות החיוך , ואת מקומו תופסת תחושה קשה של כשלון 'המחר' לנוכח ציפיות 'האתמול ; ' שהרי למקרא הביטחון הלא מסויג ב'מחר' הציוני האוטופי , ישראל העכשווית מצטיירת כשיברון , כדיס אוטופיה . גם אם ישותה המדינית החברתית צמחה והתגבשה על פי המודלים המופתיים שהופנמו בתודעתה הקולקטיבית ( מראשוני מתיישביה וחלוציה עד לוחמיה ומשחרריה ועד מייסדיה ומחוקקיה , ( הרי עשייתה הקונקרטית בסוף המאה העשרים חותרת תחתיה ומציגה את החזון הציוני האוטופי בעליבות פתטית . כך בחיים וכך ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב