שני סוגי 'ממלכתיות:' המקרה של היחס בין ההסתדרות הכללית להסתדרות המורים

אייל כפכפי רקע היסטורי ב 1903 נוסדה אגודת המורים בארץ ישראל , שנקראה לאחר מכן הסתדרות המורים , 1 וראתה עצמה כסוכן של תהליך הגאולה הלאומי , במאבק להשלטת העברית ובחתירה להענקת 'צביון אחד לאומי עברי לכל בתי הספר שבארץ ישראל ושכלולם , ' מתוך 2 תחושת 'יעוד / הסתדרות המורים העמידה עצמה לרשות הציונות כמכשיר להסבת המקורות התרבותיים והדתיים של העם , ובראשם השפה העברית , לתפקוד לאומי . היא היתה האיגוד המקצועי הראשון שקם ביישוב החדש , אך ראתה את תפקידה , 3 בראש ובראשונה , במילוי שליחות חינוכית ציונית , ואף התיימרה לשמש כ'סנהדרין לכל ענייני החינוך העברי . ' מאחר שהכוח הממשי במערכת החינוך של ראשית המאה 4 היה בידי הבעלים של בתי הספר - רובם ככולם חברות פילנטרופיות בחוץ לארץ או ועדי מושבות - ספק אם אכן היה ממש ביומרה זאת ( אף על פי שערב מלחמת העולם הראשונה , כעשר שנים לאחר הקמתה , אכן שימשה , באורח זמני בלבד , כ'משרד 5 חינוך . ( ' , 1 מ' רינות , 'הסתדרות המורים , התנועה הציונית והמאבק על ההגמוניה בחינוך בארץ ישראל , ' הציונות , ד , ( 1975 ) עמי ; 114 רחל אלבוים דרור , החינוך העברי בארץ ישראל , ב , י...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב