יוסי כץ בשנת 1935 הוקמה תנועת הקיבוץ הדתי , ועוד קודם לתחילת התיישבותה קבעה לעצמה תנועה זו מדיניות ברורה ליישב את קבוצותיה בגושים . על פי מגמה זו , שגם המוסדות המיישבים אימצו אותה בסופו של דבר , הוקמו בשנים 1948-1937 שלושה גושים התיישבותיים , בני שלושה קיבוצים כל אחד , והונח היסוד להקמתו של גוש נוסף . גוש אחד הוקם בעמק בית שאן , ונכללו בו הקיבוצים טירת צבי , ( 1937 ) שדה אליהו ( 1939 ) ועץ הנצי"ב . ( 1946 ) הגוש השני הוקם בהרי חברון : כפר עציון , ( 1943 ) משואות יצחק ( 1945 ) ועין צורים . < 1946 > הגוש השלישי הוקם בדרום : בארות יצחק , ( 1943 ) כפר דרום ( 1946 ) וסעד . ( 1947 ) קבוצת יבנה , שנוסדה ב , 1941 נועדה להיות הנקודה הראשונה של גוש הקיבוץ הדתי בשפלת יהודה , אך עד הקמת המדינה לא הושלם שם הגוש ההתיישבותי . מאמר זה מבקש לנתח את תהליך יצירתו של הגוש הדרומי של הקיבוץ הדתי במסגרת פעילותה ההתיישבותית של תנועה קיבוצית זו והיאחזותה בספר ארץ ישראל ובמסגרת עבודתם ההתיישבותית של המוסדות הלאומיים במחצית השנייה של תקופת המנדט , ותוך כדי כך גם לחשוף פרק פחות ידוע בתולדות ההתיישבות הציונית בנג...
אל הספר