תמורות ומפנה בהנהלה הציונית ובקרן הקיימת לישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה

צבי שילוני מעבר לאיךאולוגיה הבסיסית ביותר , אין ספק כי קביעת מדיניות , יעדים , תוכניות ודרכי עבודה של כל מוסד או חברה להתיישבות מושפעת ביותר הן מצורת הארגון שלהם ומערכת הכפיפויות שבתוכם והן מן ההרכב הפרסונלי של הנהלתם ושל סגל המחלקות השונות שלהם . ההשפעה הסגולית של המבנה הארגוני ושל בעלי התפקידים בגוף כוה עשויה לגדול עוד הרבה יותר בתקופות של שיבוש מערכות , שינויים מהירים והופעת צרכים חדשים , כאלה האופייניים לעתות משבר ומלחמה ומיד לאחריהן . הנהלת ההסתדרות הציונית והנהלת הקרן הקיימת לישראל לא היו יוצאות דופן במובן זה , ועל אחת כמה וכמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה . עם פרוץ המלחמה התפתח תוך זמן קצר משבר חריף ביותר באירופה ובארץ ישראל , וכתוצאה ממנו , ומתוך מאמץ להתמודד עם האתגרים שהעמיד , חלו שינויים ארגוניים ופרסונליים רבים הן בהנהלה הציונית והן בהנהלת הקרן הקיימת לישראל . למרות המספר הניכר של מאמרים וספרים המתייחסים לעבודת המוסדות הציוניים 1 בתקופת המלחמה וסמוך לאחריה , עדיין לא נחקרו ותוארו במפורט התמורות הללו , העשויות לשפוך אור על העמדות השונות ועל התהליך של קבלת ההחלטות בדבר המדיני...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב