קנדי, בן־גוריון והקרב על דימונה: אפריל-יוני 1963

אבנר כהן שום נשיא אמריקני לא היה מחויב למניעת ההפצה של נשק גרעיני יותר מג'ון פ' קנדי , עם היכנסו לתפקידו , בינואר , 1961 הוא היה משוכנע כי התפשטותה של הפצצה תיצור עולם מסוכן ותערער את האינטרסים הגלובליים ואת השפעתה הגלובלית של ארצות הברית . יתר על כן , הוא לא ידע מנוח לנוכח הסיוט שב 1970 יימצאו בעולם עשר מעצמות גרעיניות , במקום ארבע , וב - 1975 אפילו חמש עשרה או עשרים , ולכן התייחס להפצה הגרעינית כ'סכנה ובאימה הגדולות ביותר שבגדר האפשר . ' בלימת ההתפשטות של הפצצה נראתה לו גם כחובה מוסרית שאין חשובה 2 ממנה וגם כאינטרס אמריקני ראשון במעלה . שום ראש ממשלה בישראל לא היה מחויב לרעיון האופציה הגרעינית הישראלית יותר מדוד בן גוריון , האב המייסד של פרויקט דימונה . חרף ההצלחה הצבאית שנחלה ישראל במבצע סיני , ב , 1956 היה בן גוריון נגוע בשנות כהונתו האחרונות בפחדים מאמר זד , הוא חלק מעבודה גדולה יותר , הנמצאת בעיצומה , שעניינה ההיסטוריה הגרעינית של ישראל . אני מכיר תודה מיוחדת למשתתפים החיים של ההיסטוריה הזאת שסייעו לי בשחזור הנראטיב של המאורעות : השגריר מרדכי גזית ופרופסור יובל נאמן בצד הישראל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב