התמורה ביחסו של דוד בן־גוריון לממלכת ירדן

משה ז"ק 1958 היתה שנת תסיסות וזעזועים במזרח התיכון , שהגבירו בישראל את הציפיות לשינויים בגבולה המזרחי . זו היתה שנת הכרעה של דוד בן גוריון בעד שמירת הסטטוס קוו בגבול המזרחי של ישראל , והכרעה זו סימנה את ראשיתו של מפנה ביחסו לממלכת ירדן . בראשית העשור הוא הגדיר את גבולותיה של ירדן עם ישראל 2 1 ' מגוחכים' ואמר כי 'ירדן היא מדינה מלאכותית שאין לה עתיד , ' ואילו לקראת סופו של העשור ראה בן גוריון בקיומה העצמאי של ירדן גורם חשוב לבטחונה של ישראל ואף חתר לשמור על הסטטוס קוו בגבולות בין שתי המדינות . ב 22 בפברואר באותה שנה התאחדו מצרים וסוריה לרפובליקה ערבית מאוחדת > קע"ם . < ירדן ועירק הגיבו על מהלך מצרי זה בהכרזה על איחוד בין שתי ממלכותיהן . 3 בלבנון השתולל מרד מזוין , שנהנה מתמיכתה של סוריה השכנה . בעירק התחוללה הפיכה צבאית , שחיסלה את המלוכה ואת האישים שעמדו בראשה . על ירדן ועל לבנון ריחפה סכנת השתלטות של הרפובליקה הערבית המאוחדת של סוריה ומצרים , שסימלו אז את 'הסער והפרץ' של הלאומיות הערבית . בתנאים נזילים אלו בגבולותיה נדרשה ישראל לבחון את מהלכיה לגבי עתידה של ירדן . בשנה זו הנחיתה ארצו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב