אליעזר שביד ' אחרית' ההיסטוריה במלחמת העולם השנייה הפילוסופיות והאידאולוגיות שעיצבו את דרכי ההתפתחות הכלכלית , החברתית , התרבותית והפוליטית , של העידן שהאלימות המנצחות עליו הגדירוהו כ'מודרני , ' התגבשו במושגים של חשיבה היסטורית . ההכרה היסודית היתה שזמן הלאומים המהווים בהצטרפותם אנושות מודד מפעל תרבותי שהוא בבחינת מכלול מובנה ומתפתח , בעל חוקיות עצמית ומשמעות יעודית , וגם נמדד באמצעות המפעל הזה . המהוה המתמשך מתועד אפוא בזמן , הנקרא ' היסטוריה , ' במוסדות החברתיים והפוליטיים וביצירות החומריות והספרותיות של הלאומים . לפי אלה יש לתאר אותו , לפענח את חוקיו בכלים מדעיים ולהעלותו לתודעה הציבורית כדי לכוונו ביעילות אל יעדיו . מהות המודרניות של העידן המודרני , להבדיל מקודמיו ה'עתיקים' וה'מסורתיים , ' היא ה'קדמה , ' במשמעות של חתירה להגשמת אידאל של שלמות , והתודעה ההיסטורית הקיבוצית היתה של הימצאות והתמצאות במשך זמן המפעל הזה , שמניעיו ומכווניו הם חוקי קדמה המוטבעים בו עצמו . תודעה זו הנצה בשלהי תקופת הרנסנס והחזיקה מעמד בממסדים מתווי הדרך , למרות זעזועים מעוררי ביקורת ויכוחים וספקות , עד למלח...
אל הספר