יאירה גנוסר ל'חיילים אלמונים' דובר קולקטיבי , כי החוויה הקולקטיבית במוקד התובנה : חבורת צעירים , שחוותה במשותף איך עולם נהרס באלימות רוויה פרעות דמים , מתמודדת בקרבות רחוב אורבנים נגד אותו גזר דין הרס שהוכתב על ידי ההיסטוריה . כעקרון קיום למוד ניסיון , החבורה מחויבת לגיוס ללא מדים , גיוס אנטי מיליטריסטי . חבורה צעירה , אנרכיסטית , נשבעת למות על עניין החירות . הזקנה זרה ומוזרה לחבורה , והמוות קרוב ומודע לה , כשם שהיה קרוב ומודע למודרנה השירית שבין שתי מלחמות העולם . הקולקטיב בשיר מגיב באינטנסיביות על עולם שיש להורסו , כי אפיוניו הם דמעת אמהות שכולות מבנים , ימים אדומים ולילות שחורים , וסביביו אימה וצלמוות . לשיר נימות פוטוריסטיות , מודרניסטיות לזמנן . הפוטוריזם הוא אמירה ספרותית שנוצרה באירופה על ידי אמנים שהיו צעירים בזמן מלחמת העולם הראשונה ויצרו בין שתי מלחמות העולם . בין סימניה התימטיים טעם של נעורים מבקשי הרס הישן ובניין עתיד חדש ומהפכני כאתגר טוטאלי , תוך זלזול מופגן בסיכויי אריכות הימים , ותוך ביקוש אחר המוות הצעיר : 'לעולם לא אהיה זוג זקנים רועדים' ( מארינטי , ( ' הרוגים / ולי א...
אל הספר