ציון וירושלים - המדינה היהודית על־פי הרב אברהם יצחק קוק

יהודה גלמן הרב אברד > ם יצחק הכהן קוק ( 1935-1865 ) הוא אחד הרבנים הבולטים במאה זו . תחילה היה רב בפולין , אחר כך ביפו ובירושלים , ולבסוף היה לרב האשכנזי הראשי הראשון בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי . היו משולבים בו מומחיות בהלכה היהודית , בקיאות עמוקה במחשבת ישראל ובקבלה , ואופי מיסטי בעל רגישות דתית עמוקה . כבר בצעירותו חש קשר עז לארץ ישראל , והיה האישיות הרבנית הבכירה ביותר שתמכה באופן פעיל בציונות ובהתיישבות היהודית בארץ ישראל ועודדה אותן . כתביו הרבים , שרובם טרם פורסמו , כוללים פסיקות בנושאי ההלכה , פרשנויות לתלמוד , מאמרים בנושאי מחשבה יהודית , הרהורים בנושאי קבלה , ושירה . כתביו חוזרים שוב ושוב לנושאים של ארץ-ישראל , התחייה הלאומית היהודית והתנועה הציונית . מתוך כתביו ומכוח אישיותו , התבלט הרב קוק כאידיאולוג הראשי של הציונות הדתית . היום מצטטות אותו הקבוצות הציוניות הדתיות בישראל . בעיקר מזוהות אתו ישיבת 'מרכז הרב , ' שהוא ייסד , ותנועת גוש אמונים , השואפת להתנחל בשטחים שישראל יושבת בהם מאז מלחמת ששת הימים ולספחם לישראל . שתי הקבוצות הללו , שהחברות בהן חופפת במידה רבה , מונעו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב