מושג האזרחות בתפיסתו של דוד בן-גוריון

נתן ינאי 1 מושג האזרח או תפיסת האזרחות לא עמדו במרכז הגותו והתייחסותו הפוליטית של דוד בן גוריון , אך אין הם חסרי משמעות בתוכם . מושג האזרח היה מזוהה בחברה היישובית עם הימין הפוליטי , המחנה האזרחי , ואילו השמאל פיתח מולו את מושגי התנועה והחלוץ . בהבחנה זו באה לידי ביטוי תמצית הוויכוח האידיאולוגי שבין שני מחנות היסטוריים אלה בתקופת היישוב . גישתה האידיאולוגית של תנועת הפועלים העמידה את היעדים הקולקטיביים הן של העם והן של המעמד מעל לאינטרסים של 2 היחיד , ואילו הימין אימץ את היעד הקולקטיבי של העם בלבד . מושג האזרח עמד במרכז החשיבה האנטי מעמדית של הימין , ואילו בעיני תנועת הפועלים הוא היה מזוהה עם סטטוס קוו ועם העדר חזון חברתי , עם אנוכיות כלכלית ועם גישה 3 אינטרסנטית של ותיקים מול עולים . כל ניסיון להגדיר ולפרש את תפיסת האזרחות של בן גוריון צריך , לכן , להתייחס לתפיסתו הממלכתית או לחיבור שבינה ובין התפיסה התנועתית היישובית . תפיסתו הממלכתית של דוד בן גוריון מתחילה , מבחינת תוכנה הביקורתי , באזכור מרשיע של הכישלון הממלכתי של עם ישראל במדינתו בתקופת הבית השני ; והיא ממשיכה בהבלטת עובדת הניתו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב