התמודדות זרם־העובדים עם קליטת העלייה הגדולה בראשית המדינה - גישה מערכתית, חינוכית־חברתית, משלימה למחקר הקיים

יובל דרור מטרתו של מאמר זה היא הצגת גישה מערכתית כוללת , חינוכית וחברתית כאחת , לסוגיית הקליטה החינוכית של גלי העלייה ההמונית / הגדולה בישראל - בנוסף לעבודות החשובות שנעשו עד כה בתחום זה , שהתמקדו בסוגיות הפוליטיות שבין המפלגתיות לממלכתיות ובין החוגים הדתיים לתנועת העבודה : 'חקר המקרה' המדגים זאת הוא התמודדות זרם העובדים , מקום המדינה ועד פירוקו ב , 1953 עם גלי העלייה הגדולה . זרם העובדים מהווה דגם מייצג משום שבתקופה הנדונה כלל למעלה משליש ממערכת החינוך והיה חלק מהממסד של תנועת העבודה , שהיתה בשלטון . באמרנו 'העלייה הגדולה' או 'ההמונית' כוונתנו לקליטה הראשונה , שמקום המדינה ועד ראשית , 1949 לתקופת מחנות העולים שעד מאי 1950 ולתקופת המעברות שאחריה ; מאמר זה , המתמקד בזרם העובדים בלבד , ידון בקליטה החינוכית של זרם זה עד פירוקו ב . 1953 מכשלונו היחסי של זרם העובדים בקליטת העלייה הגדולה ניתן ללמוד משהו על הדרכים המערכתיות הרצויות לביצועה בתחום החינוכי גם כיום - שיש , כמובן , להתאימן לאוכלוסיות ולנסיבות המשתנות ' . * הרחבה לתזה שהוצגה בכנס הבינלאומי לרגל ארבעים שנות המדינה , 'עשר השנים המע...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב