ריצ'ארד ברייטמן ושלמה אהרונסון בתחילה נראה היה כי מדובר בעסקה פשוטה , אם גם דמיונית : 'סחורות תמורת דמים , ' דם יהודי בתמורה למוצרים . ב 18 במאי 1944 באו שני שליחים לאיסטנבול מטעמם של גופי שלטון גרמניים גבוהים . הראשון , יואל ברנד , איש ועד ההצלה היהודי בבודפשט , הביא עמו הצעה של אדולף אייכמן . חייהם של 800 אלף יהודי הונגריה שנכבשה זה עתה בידי הנאצים יינצלו - אם בעלות הברית יספקו לגרמניה עשרת אלפים משאיות לשימוש אך ורק בחזית המזרח , וכן כמויות גדולות של תה , קפה , קקאו , סבון וכיוצא בהם . ואולם בן זוגו של ברנד , אנדריאה גיורגי ( המכונה בנדי גרוס , ( מומר יהודי , מבריח וסוכן של כמה שירותי מודיעין גם יחד , טען כי שליחותו נפרדת ומורכבת יותר : ליצור קשר עם שלטונות המערב וליזום שיחות שלום בינם לבין גרמניה הנאצית על חשבונה של ברית המועצות . לאחר התייעצויות קצרות עם שליחי היישוב באיסטנבול , חצו השניים , בנפרד , את הגבול לסוריה הכבושה בידי הבריטים , בדרכם לארץ ישראל . הבריטים , שנתמלאו חשדות הן בשני השליחים והן בטיב הצעותיהם , אסרו אותם בדרך ושלחום למפקדת המודיעין הבריטי בקאהיר לחקירה יסודית ...
אל הספר