מצרים חתרה לארגן את הפלסטינים ממדינות ערב במסגרת של 'איחודים לאומיים , ' שיתמזגו אחר כך למעין זרוע של הליגה הערבית . אולם במושב מיוחד שקיימה הליגה הערבית בנושא הפלסטיני , בפברואר , 1960 שללו הירדנים כל הצעה שנגעה להתארגנות הפלסטינית ונקטו בעניין זה תכסיסי השהיה . כמוצא של פשרה - שהושגה על רקע שיפור באווירת היחסים הבינערביים - סוכם 4 על הקמת 'ועדת מומחים לבעיית פלסטין . ' הוועדה התכנסה לראשונה בקאהיר במאי-יוני 1961 ובראשה עמד מזכ"ל הליגה הערבית , עבד אל ח'אלק חסונה . משימת הוועדה היתה להתוות מדיניות ערבית כוללת בבעיה הפלסטינית , אולם ירדן המשיכה 5 לטרפד כל ניסיון של 'ועדת המומחים' להגיע להחלטות מעשיות . ביוני 1963 נפטר אחמד חלמי , שהיה 'ראש ממשלת כל פלםטיך ו'נציג פלסטין' בליגה הערבית , ומצרים ועיראק ראו בכך הזדמנות נאותה לתת בכל זאת דחיפה לרעיון 'הישות הפלסטינית' וכפתח לרביזיה באופן הייצוג הפלסטיני בליגה . בספטמבר 1963 פנו המצרים אל אחמד אל שוקירי והציעו לו את משרת 'נציג פלסטין' בליגה הערבית . שוקירי היה אז דמות מוכרת בציבור הערבי ואחד האישים הבולטים והחשובים שקמו לתנועה הפלסטינית אחרי ...
אל הספר