אנשים כמו שמואל מוהליבר , יחיאל מיכל פינס ואליעזר רוקח הגיעו לחובבי ציון מרקע הדומה לזה של מבשרי הציונות שקדמו להם . הם טיפחו זיקה הן לסביבה המסורתית , הדתית ביסודה , והן לקואליציה החדשה עם הציונים החילונים למען ארץ ישראל , והאסטרטגיה שלהם , כמו גם הטקטיקה , שיקפו את שתי הזיקות . היחסים העוקצניים בין פינס ורוקח , למשל , נבעו במידה רבה מהקךבה ומקשרי התרבות שקיים פינם עם מנהיגים פרושים , ושקיים רוקח , כנגד , עם חסידים בעלי השפעה ביישוב הישן . הבעיות הראשונות של מוהליבר במגעיו עם היישוב הישן , ודרכו בטיפול בהן היו כמו אלו של מנהיגים ממבשרי הציונות ביחס למוסד ה'חלוקה . ' התחרות בגיוס תרומות מאותם חוגים מסורתיים , בשיטות זהות בעיקרן , גררה חיכוכים , שנפתרו מזמן לזמן בהסכמים על תיאום פעולותיהם הנפרדות ובהצהרות של ציונים אורתודוקסים על תמיכה ב'חלוקה . ' בתקופת מלחמת העולם הראשונה , כשהתורכים הגבילו את שהות היהודים בארץ ורדפו אחר 'עבריינים' חסרי אשרות שהייה , נחלצו הציונים , בעזרת הקונסולים של ארצות המערב ופעלו לביטול המדיניות העות'מאנית המחמירה , לבלום אותה או למנעה בכל דרך אחרת , ובמאבק זה ...
אל הספר