התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת העבודה - שאלת קווי המתאר

יחיעם ויץ 1 בשנים האחרונות אנו עדים להופעת ספרים ומאמרים רבים העוסקים , מהיבטים שונים , בתולדות התנועה הרוויזיוניסטית . שפע זה מורכב מחומר ראשוני , בעיקר זכרונות , ומחומר משני - מחקרי . כמות זו עומדת בניגוד גמור לעובדה שמשך שנים רבות , ודאי עד המחצית השנייה של שנות השבעים , העיסוק והפרסומים בעניין קורותיה של תנועה וו היו דלים עד מאוד , ומה שפורסם היה בדרך כלל חומר שעל גבול הפרופגנדה והאפולוגטיקה . דוגמה בוטה משהו וסובייקטיבית לקיומה של מגמה זו ולהתייחסות אליה ניתן למצוא ביומנו של דוד בן גוריון , המלא וגדוש הערות עוינות על התנועה ואישיה . ב , 1957 כשיוסף שכטמן בא לראיין אותו בקשר לביוגרפיה שכתב על זאב ו'בוטינסקי כתב 'הזקן' ביומנו : 'בעשר בא אלי שכטמן שאמסור לו ידיעות נוספות על ז'בו . הוא כותב עכשיו את הכרך השני . חבריו לא 1 מרוצים ממנו כי הוא כותב באופן אובייקטיבי . ' בהמשך נכתב : 'אמרתי לו כי הוא תלמידו ומעריכו של ז'בו ואני מוקיר זאת . אבל לדעתי היה ז'בו רק ארטיסט ולא מדינאי ולא הבין כלל תהליך הגשמת הציונות . ' ציטוט זה , יש לציין , מלמד על סגנונו של בן גוריון , שהיה לעתים חריף ובוטה ...  אל הספר