אלון גל במאמר קודם בעיונים בתקומת ישראל עמדתי על מאפיין יסודי של האידיאולוגיה הציונית אמריקנית - גירסת הציונות ותקומת ישראל בארצו כמתקשרים באופן חיובי עם ההסטוריה היהודית , כולל תקופת הגלות , ברציפותה . מאפיין זה בולט בייחודו בהשוואה לציונות האירופית , המופתית , אשר קיימה זיקה עמוקה אל תקופות הריבונות של האומה , תוך נטייה לאידיאליזציה שלהן , ותוך מגמה כמו לדלג על פני תקופת הגלות ולעקוף את תופעת הפזורה היהודית . נטיות אלה בלטו במיוחד בקרב החילונים והחלוצים יוצאי אירופה , והרי הם אלה שתרמו באופן מכריע לעיצוב האידיאולוגיה הציונית המופתית ; לדידם , היתה השיבה למולדת העתיקה כבריאה חדשה ובמרד נגד כל מה שנוצר בנסיבות החולניות של הגלות . היסודות העיקריים הראויים להיקלט היו פרי הבית הראשון והשני ; הציונים המדיניים התרכזו בפרקים ההרואיים של התקופות הקדומות ההן , ואילו הציונים הרוחניים וזרמים אחרים , ' סינתטיים' יותר , הדגישו את התרבות העברית ואת אתוס הנבואה של ימי העם 1 במולדתו . המאפיינים הללו של הציונות האירופית היו נעוצים כמובן בכך שהיא , ביסודה , שללה את הגולה . לעומת זאת , כפי שניסיתי להבה...
אל הספר